‏הצגת רשומות עם תוויות בראוניז. הצג את כל הרשומות

קוביות של תשוקה - בראוניז שוקולד לבן ופסיפלורה

הכיף הגדול בעיסוק בבישול הוא שאין סוף לחידושים וההמצאות שניתן להגיע אליהם. אין צורך להיות מומחה קולינרי או שף מולקולרי, לפעמים אפשר בפשטות להגיע למשהו חדש רק בעזרת אינטואיציה טובה לשילוב מרכיבים וידע בסיסי. בדרך כלל ניסיונות חדשים קורים כשמזדמן לי מרכיב אחד מיוחד. הפעם, חבר לעבודה הביא פסיפלורות משיח הגדל ליד ביתו וכך נולד גם המתכון הזה.
השידוך בין פסיפלורה חמצמצה לשוקולד לבן מתוק מתבקש וכששניהם מרכיבים עוגה במרקם של בראוניז מדובר בהצלחה מסחררת. המתכון קליל, ההכנה נטו היא 20 דקות ולאחר הקירור יחכו לכם קוביות של תשוקה שלא תוכלו להפסיק לאכול.
  
אחת הבעיות בבישול עם פסיפלורה היא שיחס הגרעינים בפרי הוא גדול. אמנם כשאוכלים את הפרי כמו שהוא אין הדבר מפריע. אבל, בעוגה , קרם או מוס פסיפלורה העניין יכול להיות לא אסתטי ולא נעים בפה. על מנת לפתור את הבעיה יש להוציא את תוכן הפרות למסננת ובעזרת כף לדחוס את המיץ מבעד לחורים. לאחר מכן, מוסיפים כף מהגרעינים למיץ לצורך אסתטי בלבד.

מתכון בראוניז שוקולד לבן ופסיפלורה
200 גרם שוקולד לבן (2 חבילות)
50 גרם חמאה
100 גרם קמח
כפית אבקת אפייה
1/3 כוס מיץ פסיפלורה + 2 כפיות גרעינים
2 ביצים
100 גרם סוכר
כפית תמצית קוקוס
לזיגוג:
מערבבים
100 גרם אבקת סוכר
1/3 כוס מיץ פסיפלורה + 2 כפיות גרעינים

מכינים את מיץ הפסיפלורה:
1. מרוקנים את הפסיפלורות למסננת מעל קערה.
2. עם כפית לוחצים את בשר הפסיפלורה דרך המסננת לקבלת מיץ

מחממים תנור ל-170 מעלות
1. ממיסים במיקרו / בסיר על אדים שוקולד וחמאה
2. מקציפים היטב ביצים וסוכר כ-5 דקות
3. מקפלים לתוך השוקולד המומס את הביצים המוקצפות
4. מערבבים פנימה מיץ פסיפלורה ותמצית קוקוס
5. מוסיפים קמח ואבקת אפייה
6. מעבירים את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפייה.
7. אופים כ-30 דקות.
8. מוציאים מהתנור ומורחים זיגוג פסיפלורה
מצננים ומעבירים למקרר לכמה שעות.
לאחר קירור פורסים לקוביות ושומרים במקרר בקופסה

תוויות , , , , | 4 תגובות

בראוניז עם רוזטה

לבראוני קשה להחליט מה היא. סך הכל יש לה אוסף תכונות טובות: המון חמאה , סוכר ושוקולד, יחד עם זאת, הבראוני נמצאת בהתלבטות תמידית. תוהה על מהותה בכל פעם מחדש כשהיא נכנסת לתנור, לאן פניה מועדות? האם היא הולכת להיות פאדג'ית, רכה ונמסה בפה? האם עוגייתית ונימוחה? האם עוגתית, מוצקה ודחוסה?
ככה זה כשיש לך הרבה פוטנציאל, לפעמים הבעיה היא איך לממש אותו. בעיקר היום, כשהכיוונים מהם ניתן לבחור אינסופיים והקשר הפיזי לקרקע והבית לא מגביל. כך, גם לבראוני לקחו את הרכיב היחידי שקושר אותה לקרקע – הקמח, והורידו אותו למינימום. כמונו, גם היא בניתוק הזה, מושפעים רבות מהסביבה העוטפת אותנו יותר מתמיד בכל רגע ורגע. כמו בתנור טורבו, שטף של מידע זורם סביבנו ומשפיע על חיינו והחלטותינו.
השליטה בבראוני כמעט אינה נמצאת בתוכה היא נמצאת בסביבתה. משך האפייה יתווה את מסלול חייה מפאדג'ית , למרקם של עוגייה ועד למרקם של עוגה בחושה. כל תוצאה יכולה להיות מעולה תלוי באיך שהסביבה - הפעם מי שיאכל אותה, אוהב.
בכדי להקל על הבראוניז את הבחירה הוספתי להן ייחוד. אין כמו תכונה מובהקת, שונה, דומיננטית, מוחצנת, כזו שלא ניתן לפספס, תכונה שכאשר אנשים מסתכלים עליך הם יכולים מיד להגיד: "הוא כזה" בכדי לעזור לאדם להחליט על כיוון. בעוד רובנו מדשדשים בבליל תכונות מאוזנות אנשים עם תכונה כזו שידעו לנצל אותה המריאו אל-על.
הבראוניז האלה זכו בתוספת של רוזטה כדי לתת להן כיוון ברור. תוספת הלחות והטעם הללו באים במיטבם כאשר הבראוניז שהו רק 25 דקות בתנור או אז הן יוצאות כמו פאדג' שוקולד עשיר בניחוח שקדים וטעם מרציפן מרומז. הן יצאו לחות ביותר כך שאי אפשר לפרוס אותן ללא קירור משמעותי.

מוקדש לשאנטי – כלב מיוחד שהמריא אל-על

תוויות , , , | 12 תגובות
מופעל על ידי Blogger.