כשאתה גר בלב תל אביב יש מאכלים
שהמוטיבציה להכין אותם הופכת להיות נמוכה מאוד. העיר מלאה במקומות סבירים, טובים
ואפילו מצויינים בהם תוכל לספק את החשק לאיזו פחמימה משביעה לאחר יום עבודה ארוך,
באמצע הלילה או לפנות בוקר לאחר לילה רווי אלכוהול. כזו היא גם הפיצה אשר קיבלה
מקום של כבוד בעיר וניתן למצוא אותה באיכות לא רעה בכלל, בקשת רחבה של גישות:
מקלאסית ועד למקושטת בתוספות מעניינות ומודרניות.
בכדי להתחרות בשוק רווי ההיצע הזה
ולמצוא את הסיבה להוציא את המערוך מהמגירה יש לנקוט בצעדים קיצוניים. לקחת את
הרעיון הבסיסי של הפיצה למקומות חדשים ולהבין שסך הכל הבצק הוא מגרש
המשחקים של הדמיון. בעוד בתי העסק מוגבלים, בסופו של דבר, בצורך לענות למכנה משותף
רחב של טעם, בבית כל אחד וטעמו הוא, יכול לדחוף את הנדנדה קצת יותר.
מעבר לאפשרויות הבלתי מוגבלות בהכנה
ביתית של פיצה, אם חושבים על הדברים מראש זמן ההכנה קצר מאוד. אפשר לנצל את השבת
להכנת הבצק והתוספות ולהשתמש ביומיים הקשים של תחילת השבוע. המתכון לבצק שאביא כאן
מספיק ל – 4-5 פיצות בקוטר 30 ס"מ. לאחר ההתפחה והחלוקה לכדורים שמרתי את
חלקם במקרר ולמחרת בערב רק רידדתי, סידרתי תוספות ואפיתי.
תמצאו כאן שלושה מתכונים לתוספות
מעניינות עם צבעים וטעמים חזקים שמשתוללים בעין ובפה:
- פיצה בסגנון סנייה
- פיצה עם אפרסמון, דלורית ופטה עיזים
- פיצה עם פסטו פטרוזיליה וכרובית
אפיית הפיצה בבית לוקה בחסרון אחד גדול
לעומת ההכנה בפיצרייה. בפיצרייה משתמשים בתנורים מיוחדים עם תחתית אבן. כך, הפיצה
מקבלת חום תחתון גבוה הנותן לה את הקריספיות האהובה. בכדי לנסות ולהתקרב כמה שיותר
לאפקט הזה אנא שימו את התבנית או הרשת בחלק התחתון ביותר של התנור (לחובבי פיצה
מושבעים כדאי לקנות אבן שמוט) ודאגו לחמם את התנור היטב לחום גבוה.
מתכון פיצה בסגנון סנייה
פיצה בסגנון ערבי, הרבה בשר טחון, טחינה ופטרוזיליה. הסנייה לעד זכורה לי כמנה מנצחת במסעדה ערבית על כביש עכו כרמיאל. מוגשת במחבת פח לוהטת עם טחינה מבעבעת שעוטפת בשר כבש. כאן, תוכלו להשתמש בבשר כבש אך גם בשר עגל יהיה מצוין.